מניות בשוק עולה - ביקוש והיצע מניות נאסד"ק

ביקוש והיצע במניות נאסד"ק: איפה נסחר הכסף, ואיפה המחיר נעצר

כל תנועה של מניה היא תוצאה של מפגש בין קונים למוכרים. כשהביקוש גדול מההיצע המחיר עולה, וכשההיצע גובר - הוא יורד. השאלה המעשית היא באילו מחירים הביקוש וההיצע התרכזו בעבר, כי שם המחיר נוטה להאט, להיעצר או להתהפך. הדף הזה עונה על השאלה הזו לכל מניית נאסד"ק, משני כיוונים משלימים: כמה נפח מסחר נסחר בכל טווח מחירים, ואילו טווחים המחיר "דשדש" בהם בין רצפה לגג לפני שפרץ.

נפח מסחר לפי מחיר (Volume-by-Price)

גרף רגיל מראה נפח מסחר לפי יום. נפח לפי מחיר הופך את נקודת המבט: הוא מראה כמה מניות החליפו ידיים בכל אזור מחיר. לפי ההגדרה של StockCharts ChartSchool, לוקחים את טווח מחירי הסגירה בגרף, מחלקים אותו ל-12 אזורים שווים, וסוכמים בכל אזור את הנפח של הימים שנסגרו בו. התוצאה מוצגת בגרף כפסים אופקיים: ככל שהפס ארוך יותר, כך נסחר באותו טווח מחירים נפח רב יותר.

איך קוראים את הפסים

לפי StockCharts, פס ארוך מתחת למחיר הנוכחי יכול לשמש תמיכה - אזור שבו קונים כבר הראו עניין רב, ולכן ייתכן שיחזרו. פס ארוך מעל המחיר יכול לשמש התנגדות - אזור שבו נסחרו הרבה מניות, וחלק מהמחזיקים עשויים למכור כשהמחיר יחזור אליו. בדף, אזורים מעל המחיר צבועים באדום (היצע) ומתחתיו בירוק (ביקוש).

מגבלות שחשוב להכיר

StockCharts עצמו מציין כמה מגבלות: החישוב מבוסס על מחירי סגירה בלבד, כך ששיאי ושפלי הימים לא נכללים; בגאפים גדולים ייתכנו אזורים בלי נפח בכלל; והפסים מחושבים על כל הטווח שמוצג, ולכן לא מתאימים לאשר בדיעבד תמיכה או התנגדות בעבר. מסיבה זו כדאי לשלב אותם עם כלים נוספים - לא להסתמך עליהם לבד.

האזור עם הנפח הגבוה ביותר ואזור הערך

המושגים מגיעים מ-Market Profile. לפי CQG, נקודת השליטה (POC) היא המחיר עם הפעילות הגבוהה ביותר, ואזור הערך מתרחב ממנה לכיוון המחיר הסמוך עם יותר פעילות, עד שהוא מכיל 70% ממנה. במקור הפעילות נמדדת בזמן מסחר; בדף הזה היא נמדדת בנפח, ולכן זו התאמה של ההגדרה ולא ההגדרה המקורית. בדף מוצג האזור עם הנפח הגבוה ביותר בכתום, ואזור הערך בסגול, יחד עם המיקום של המחיר - בתוך אזור הערך, מעליו או מתחתיו.

מלבנים: כשהמחיר נע בין רצפה לגג

מלבן (Rectangle) הוא תקופה שבה הביקוש וההיצע מאוזנים: המחיר עולה לגג, נבלם, יורד לרצפה, נבלם שוב - עד שאחד הצדדים גובר. לפי תומאס בולקובסקי (thepatternsite.com), מלבן נוצר משני קווים "כמעט אופקיים" שתוחמים את המחיר, עם לפחות 5 נגיעות - 3 בקו אחד ו-2 בשני, בנקודות שיא ושפל נפרדות - והוא מוסיף "but be flexible".

מלבן עליון ומלבן תחתון

בולקובסקי מבחין בין שני סוגים לפי הכיוון שממנו המחיר נכנס: מלבן עליון (Rectangle Top) - המחיר נכנס אליו מלמטה, אחרי עלייה; מלבן תחתון (Rectangle Bottom) - המחיר נכנס אליו מלמעלה, אחרי ירידה. כשלא ניתן לקבוע את כיוון הכניסה - למשל כשהמלבן מתחיל בתחילת הטווח שמוצג - הדף לא מציג סטטיסטיקה.

מתי מלבן נפרץ

לפי בולקובסקי, הפריצה יכולה להיות לכל כיוון, ולכן "wait for price to close outside the trendline" - מחכים לסגירת יום מחוץ לקו. מחיר שעובר את הגג או הרצפה במהלך יום המסחר, או מחיר בטרום מסחר, עדיין לא נחשב פריצה. הדף מסמן מלבן שנפרץ עם התאריך והכיוון, ומלבן שעוד לא נפרץ - עם המחירים שבהם סגירה תיחשב פריצה.

סבילות: כמה "כמעט אופקי" זה כמעט

בולקובסקי לא כותב מספר ל"כמעט אופקיים". לכן הבחירה ניתנת למבקר: 0% (ברירת המחדל - רק נקודות באותו מחיר בדיוק), 0.5%, 1% או 2%. סבילות גבוהה יותר מוצאת יותר מלבנים, אבל הגג והרצפה פחות ישרים, וחלק מהמלבנים עלולים להיות בעצם משולש או תעלה משופעת. הערכים הם בחירה של האתר, ואין להם מקור בספרות.

סטטיסטיקות כיוון הפריצה לפי בולקובסקי

בשוק עולה, לפי בולקובסקי, במלבן עליון הפריצה הייתה למעלה ב-63% מהמקרים, ובמלבן תחתון ב-59%. רמז חזק יותר הוא עלייה חלקית: המחיר נגע ברצפה, עלה ופנה למטה בלי להגיע לגג - מצב שמנבא פריצה למטה; וירידה חלקית - ההפך, שמנבאת פריצה למעלה. כאן יש באתר של בולקובסקי שני מקורות עם מספרים שונים לאותו מצב: בדפי המלבנים (עלייה חלקית 75% בשני הסוגים; ירידה חלקית 79% במלבן עליון ו-77% בתחתון), ובטבלאות שבדפי Partial Rises ו-Partial Declines (57% ו-91% במלבן עליון; 74% ו-80% בתחתון). האתר לא מסביר את ההבדל, ולכן בדף אפשר לבחור אילו מספרים להציג - או להסתיר אותם.

מה המספרים לא אומרים

לפי מילון המונחים של בולקובסקי, "שוק עולה" הוא כל התקופות חוץ מהירידות של S&P 500 בין 2000 ל-2002 ובין 2007 ל-2009. המחקר לא מפרט את המדגם - אילו מניות, מאילו בורסות ומאילו שנים - ולכן לא ידוע אם המספרים חלים על מניה מסוימת. גם 91% הוא סבירות היסטורית: בערך אחד מכל 11 מקרים הכיוון היה הפוך.

איך לקרוא את הגרף - צעד אחר צעד

1. מקלידים סימבול של מניית נאסד"ק ולוחצים "נתח". ברירת המחדל היא 180 ימי מסחר.
2. מאתרים את האזור עם הנפח הגבוה ביותר ואת אזור הערך, ובודקים אם המחיר בתוכם, מעליהם או מתחתם.
3. מסתכלים על הפס הארוך ביותר מעל המחיר (היצע אפשרי) ומתחתיו (ביקוש אפשרי).
4. בודקים אם יש מלבן פתוח, ומה המחירים שבהם סגירה תיחשב פריצה.
5. אם יש עלייה חלקית או ירידה חלקית - קוראים את הסטטיסטיקה יחד עם ההסתייגויות.

טעויות נפוצות

לראות בפס נפח קיר. אזור עם נפח רב הוא אזור שבו המחיר עשוי להאט - לא מקום שבו הוא חייב להיעצר.
לספור פריצה לפני הסגירה. מחיר מעל הגג באמצע היום אינו פריצה לפי בולקובסקי.
להעלות סבילות עד שמופיע מלבן. סבילות גבוהה מייצרת מלבנים "חלשים" שהסטטיסטיקה מתאימה להם פחות.
לקרוא אחוזים כהבטחה. אלה תוצאות היסטוריות על מדגם שלא פורט.

כלים נוספים באתר

כל כלי הניתוח הטכני למניות נאסד"ק מרוכזים בעמוד כלי ניתוח מניות נאסד"ק אונליין. לרמות תמיכה והתנגדות וקווי מגמה של מניה - קווי מגמה, תמיכה והתנגדות.

למי שעוקב אחרי ענף השבבים כולו יש ניתוח מדד SOXX, ולמי שסוחר גם בקריפטו - ניתוח ביטקוין.

ולפני שמנסים רעיון מסחר בכסף אמיתי, אפשר לתרגל אותו בתיק מניות מדומה - סימולטור מסחר עם כסף וירטואלי בלבד.

שאלות נפוצות

מה זה ביקוש והיצע בניתוח טכני?
אזורי מחיר שבהם קונים (ביקוש) או מוכרים (היצע) היו פעילים במיוחד בעבר. בדף הם נמדדים בשתי דרכים: נפח מסחר לפי מחיר (StockCharts), ומלבנים - טווחים שבהם המחיר נבלם שוב ושוב בין רצפה לגג (בולקובסקי).

מה זה Volume-by-Price?
פסים אופקיים שמראים כמה נפח נסחר בכל טווח מחירים. לפי StockCharts, טווח מחירי הסגירה מחולק ל-12 אזורים שווים, ופס ארוך מתחת למחיר יכול לשמש תמיכה ומעליו - התנגדות.

מה ההבדל בין מלבן עליון למלבן תחתון?
לפי בולקובסקי, במלבן עליון המחיר נכנס מלמטה (אחרי עלייה), ובמלבן תחתון - מלמעלה (אחרי ירידה). בשוק עולה הפריצה הייתה למעלה ב-63% מהמלבנים העליונים וב-59% מהתחתונים.

מתי מלבן נחשב פרוץ?
רק כשיום המסחר נסגר מחוץ לגג או לרצפה. מחיר במהלך היום או בטרום מסחר אינו פריצה.

למה יש שני מספרים שונים לעלייה חלקית ולירידה חלקית?
כי באתר של בולקובסקי מופיעים לאותו מצב מספרים שונים - בדפי המלבנים ובטבלאות. האתר לא מסביר את ההבדל, ולכן בדף אפשר לבחור איזה מקור להציג.

מה זו סבילות, ואיזו לבחור?
ההפרש המרבי, באחוזים, בין נקודות שנחשבות "באותו גובה". 0% מחמיר ביותר ומוצא מעט מלבנים; סבילות גבוהה מוצאת יותר, אבל פחות ישרים. אין לבחירה מקור בספרות.

האם המחיר שאני מקליד משנה את הניתוח?
לא. הוא נקודת ייחוס בלבד, מוצג בקו צהוב וקובע אילו אזורים נמצאים מעליו ואילו מתחתיו. הנפח, האזורים והמלבנים מחושבים מסגירות יומיות בלבד.

האם הדף ממליץ לקנות או למכור?
לא. הוא מתאר מה כבר קרה בנתונים לפי כללים מהספרות המקצועית. זה לא תחזית ולא ייעוץ השקעות.

מקורות

StockCharts ChartSchool: Volume by Price · CQG: Market Profile Value Areas · Thomas Bulkowski, thepatternsite.com: Rectangle Tops, Rectangle Bottoms, Partial Rises, Partial Declines, Glossary.